הרכב דווקא היה טוב אלינו, יחסית

ברוב אפריקה, אפשר לסוע בתחבורה ציבורית ובטרמפים. כמובן כדאי להפעיל שיקול דעת עם מי נוסעים, איפה תופסים, לשים לב לתיקים וכד'. רק אל תצפו לאוטובוסים, סמי קאמה או קאמה ולדרכים של דרום אמריקה, או לסליפרים ולדרכים של ויאטנם. כמובן שזה נוח יותר לצעירים או צעירים ברוחם ותרמילאים, ולא למשפחות עם ילדים או למחפשי הנוחות, שלא לומר פינוק.

התייחסות חריגה לדרום אפריקה: בגדול, תשכחו מזה. לא בטוח, לא נוח. אם טרמפים, אז רק עם מטיילים אחרים או לבנים מקומיים, והזמינות של אפשרויות אלה לא גדולה. תחבורה ציבורית למקומיים זה מחוץ לתחום. מסוכן. זו שמיועדת לתיירים (baz bus) היא מוגבלת בכיסוי שלה, בזמנים שלה, ויקרה.

מה שמביא אותנו ללשכור רכב. אז אם שכרתם אוטו, זו תהיה הוצאה, והרפתקה. למעט בדרום אפריקה, שם זה זמין, נוח וזול יחסית. ואם תשכרו, קחו טרמפיסטים מקומיים, כמובן תוך הפעלת שיקול דעת.
א', זה הזדמנות לעשות מעשה טוב.
ב', תוכלו לשמוע על החיים והמדינה שלהם.
ג', הם יוכלו לשמש מדריכי טיולים זמניים.
הם גם יציעו לכם כסף על הנסיעה. חס וחלילה לקחת.
אה כן, הם גם יסייעו בשופינג.

תגיד לה שלא תעשה לנו מחיר של מזונגו

באפריקה נוהגים הפוך. לא ברוורס, בצד השני. ההגה בצד ימין, ופניה שמאלה זה כמו בארץ ימינה. מותר גם שמאלה באור אדום, וימינה כשממול יש תנועה. כמו בארה"ב. זה עובד, ומפחיד לחשוב מה היה קורה אם בארץ היו מאמצים את האפשרות לפנות שמאלה כשממול מגיעה תנועה.

בכל מקרה, כל עניין ההפוך הזה אומר שאתם תסעו כשהשמשה הקדמית שלכם מאוד נקיה. למה? כי בכל פעם כשקורה משהו בכביש שמצריך איתות, נוהגים כפי שהמליצו הגששים, ומפעילים וישרים. לא בגלל שנהנים לעשות את זה, פשוט מכוח ההרגל והאינסטינקט (ולעוללים שביניכם, הגששים זה מין שלישיה כזו של מצחיקנים עם מלא מערכונים קורעים, ולא קוראים להם שלום, ציון ואסי).

מעט הכבישים המהירים באפריקה הם סלולים, אבל באיכות משתנה. אחרי נסיעות עליהם, צריך לברך את מע"צ ונתיבי איילון. ברוב המקרים הכבישים בני מסלול אחד לכל כיוון, לא מוארים, ופתאום יכולים לצוץ שורת בורות שיזעזעו לכם את הנשמה, ויבהירו לכם שבולמי זעזועים הם החלק הכי חשוב ברכב. לא נעים, במיוחד בלילה כשחשוך.

בור קטן

אגב לילה, רצוי לא לסוע בלילה. בגלל היעדר התאורה, לא כל כך בגלל הביטחון (חוץ מבדרום אפריקה, שם גם ובעיקר בגלל הביטחון). וכשחשוך וממולך 2 אורות, לא כדאי להקשיב לגששים ולעבור באמצע כדי לגלות מה זה, אלא מומלץ להפעיל אורות גבוהים (שזה יקרה כמובן אחרי שתשפריצו מים על השמשה, כי שוב התבלבלתם בידית…). ברגע שתפעילו אורות גבוהים, תגלו שממש לא שומם ונטוש בדרך כמו שחשבתם, אלא יש חיים שוקקים בשולי הדרך, מה שמצריך משנה זהירות.

בכלל, יש הרבה חיים בשולי הדרך. וגם בעלי חיים. וגם על הדרך. עוד סיבה לסוע לא מהר ולא בחושך. שולי הדרכים מלאים במוכרי סחורות ואוכל מכל סוג, מבוקר עד ערב. הרבה פעמים אלו אפילו יהיו ילדים קטנים.

אם החלטתם לעצור לרגע בצד הדרך, מכל סיבה שהיא – ובואו נפתח את זה רגע, ברור שתעצרו, כי צריך מספר 1, אפילו מספר 2, או מספר 3 (מתחיל ב-ש'…), או מספר 4 (להקיא), וכי אין שירותים ציבוריים, ואם יש, כבר עדיף בטבע (הצטיידו בנייר טואלט ושקיות בלי חורים) – אז יש לפעול כך: הפעל מאותתי חירום (סימן להאטה), האט והכי חשוב סגור חלונות, וכנס לכוננות מוכרנים, שמיד יעוטו עליך עם אשכולות בננות, או שיפודי עכברים צלויים, ושאר טובין.

לא תודה, כבר אכלנו

חוץ מבורות, ומפאת החיים בצידי הכביש, יצוצו מדי פעם פסי הרעדה, בלי אזהרה מוקדמת (באפריקה לא מאמינים בתמרורים, אולי, כפי שהוסבר לנו, כי נהגי המשאיות משטחים אותם). וגם גבעות הרעדה (בגלל מיעוט הרכבים הרגילים וריבוי הרכבים הכבדים). האינדיקציה היחידה לפסים האלה היא הופעת תמרורי הגבלת מהירות, ואם אין כאלה, אז התרבות בני אדם בצידי הדרך. בלילה, זה יכול להיות קטלני. ביום וגם בלילה, זה גורם לתמרור של 120 קמ"ש להיות קצת מגוחך, כשהוא ליד גבעת הרעדה, ולידו, על הכביש, מטייל שור. בקיצור, זה מאט מאוד את הנסיעה.

רוב הכבישים אגב, הם לא סלולים, מצבם לא משהו, ורכב רגיל צריך בולמי זעזועים ביוניים והרבה רצון טוב, כדי לשרוד אותם.

כעת נכנס google maps לתמונה.

הואיל ואין שילוט לגבי מקומות, או שילוט בכלל, ולא הצטיידנו במפות, נותרנו נתונים לחסדיו. הוא משתדל למפות גם כבישים לא סלולים, לא תמיד בהצלחה. אבל עיקר חטאו, הוא חטא היהירות המערבית. האם מישהו ממהנדסי האפליקציה אי פעם נסע בכביש באפריקה? הערכות הזמנים שלו מתבססות על נסיעה במהירות 90, על כביש בלי בורות ובלי גבעות הרעדה ובלי שוורים ועיזים. כך, מצאנו את עצמנו בפעם הראשונה שיצאנו לדרך ארוכה, שהוערכה על ידו כנסיעה בת 6 וחצי שעות, נוסעים בדרכים לא דרכים במשך 11 שעות, עמוק אל תוך הלילה, כשמתי שהוא גם סימן לנו פתאום שאנחנו לא על שום כביש.

ה-D500 הזה? לא בטוח שהוא עובר שם ושזה המספר שלו…

הגענו באחת בלילה ליעדנו, עם אוברדרפט של פעימות לב. אגב הרצון הטוב האפריקאי מהחלק הקודם, והחשיכה, אז חווינו קטע די הזוי. באמצע שום מקום, אחרי 23:00, ללא קליטה, אובדי עצות, ועם רעשים מבולמי הזעזועים ומתחתית האוטו כמו של הפעלת דרבוקות במסיבת יום הולדת, פתאום צצו שני אפריקאים. שאלנו אותם אם אנחנו על הכביש הנכון, ענו שכן. אם זה המספר שלו, אם זה D500, ענו שכן. אם הוא מוביל ליעד שלנו, ענו גם שכן. החיוביות המתפרצת הזו החלה להיראות קצת חשודה. אז שאלנו אותם אם השמש זורחת, והם הסתכלו עלינו והנהנו בביישנות מחויכת, ואז שאלנו אותם אם הם מדברים אנגלית, והם ענו שלא…

כבכל עולם שלישי, גם כאן חוקי תנועה הם המלצה בלבד, וכל נסיעה בעיר היא התקף לב ארוך ומתמשך. מה שטוב בנסיעות מחוץ לעיר, זה היעדר רכבים, כך שהכבישים פתוחים. אולי בגלל זה, כשרכב מקומי חולף על פניך, הוא מאותת לך לשלום. אחרת אין לנו הסבר לשימוש הנרחב באיתותים שעושים האפריקאים, גם כשאין שום פניה באופק.

לסיום, כאן המקום להודות מקרב לב לילדינו, ששרדו נסיעות ארוכות וקשות, לעיתים מלחיצות, באומץ רב ובלי להפריע. תודה גם לhead soccer. נשמח לעוד המלצות על משחקים מעבירי זמן שלא דורשים קליטה.

תודה חבר'ה