המדריך המקוצר לאפריקה – חלק א'

לא באמת מדריך, וגם לא כל כך קצר… סוג של הכנה ומדריך לקורא שלא ביקר במזרח אפריקה ודרומה עדיין (דרום אפריקה לא נחשב 🙂 )

מְזוּנְגוּ

באפריקה למזלנו מדברים בשפה האנגלית כמעט בכל מקום, אבל גם בשלל שפות מקומיות. המשותף לרובן, הוא הכינוי מלווה בצחוק לכל אדם לבן וזר – מזונגו. באתיופיה זה פארַנג'י. אין צורך להיעלב.

יתושים ומלריה

מיד עם נחיתתנו בשדה הקטן של ליבינגסטון, 2 המזונגואים הקטנים נכנסו למוֹד אפריקה. הם פסעו בחשש ומיד למראה היתוש הראשון זעקו: "אמאלה! יתוש!! הוא נגע בי! תהיה לי מלריה עכשיו?!".

אז כן, פה זה לא איסלנד, יתושים הם עניין נפוץ, ומלריה זה לא נעים. אבל אם יש משהו יעיל באפריקה, זה בדיקות לגילוי, וזה גם בר טיפול בצורה לא מסובכת. מלריה שוררת ברוב אזורי אפריקה למעט דרום אפריקה (בקרוגר יש) וחלקה הדרומי של נמיביה. לפיכך, עוד בארץ שברנו תוכנית חיסכון וקנינו כדורי מלרון. בהמלצת פרופ' שוורץ מנהל מרפאת המטיילים בתל השומר, לקחנו אותם רק כל שלושה ימים + יום לפני כניסה לאזור נגוע ויום אחרי היציאה (זאת בשל טיולנו הארוך, אחרת לוקחים כל יום).

כדאי לקנות כדורים לילדים, כי לחתוך להם את של המבוגרים לחצי, יוצא תמיד 2/3 ו-1/3. מתמטיקה של אפריקה.

כדאי גם להתאמן על עניין הבליעה. כאן המקום של עמי לבקש ממיכל סליחה על כל ה"נו תבלעי כבר, זה כמו סוכריה", כל פעם כשלקחו לה חצי שעה וחצי ליטר מים לבלוע את זה.

מלרון זה עניין לא זול, ודרך כל קופת חולים יש לו מחיר אחר. מבחינתנו זה היה לבחור כללית למכבי. להבדיל מההון שעולים חיסונים דרך מכבי לעומת כללית, הכדורים יצאו זול יותר דרך מכבי. עדיין, נזק של 65 לקופסה (נכון ל-2018), והיינו צריכים 5 קופסאות…

במקרה שחטפתם חום, שלשול ו/או הקאות, ואין סיכוי שזה לא יקרה, בדיקת דם עם תוצאות מיידיות תאמת אם זה מלריה. הטיפול הוא פשוט בליעת מינון גבוה של כדורי מלרון. הכל רשום בעלון התרופה.

על מנת שלא לפתוח חזית מול יתושי אפריקה, כדאי לציין שרובם לא נושאים את המחלה. אגב, מסתבר שהיתושה עוקצת פעם אחת, ואז הולכת לנוח לא מעט שעות עד הפעם הבאה. למה זה אף פעם לא מרגיש ככה?… בכל מקרה, ניטש בינינו ויכוח עז ומהותי, האם היתושה יכולה לעקוץ דרך הבגדים. תשובה: תלוי בבגד.

למרבה הפלא, היתושים היו הרבה פחות מציקים משחשבנו, אולי כי חורף עכשיו. עוד בבית הצטיידנו די בקטנה לקראת המיטרד: 3 רול אלתוש, 1 ספריי אלתוש, חבילות צמידים מרחיקי יתושים ל72 שעות (שעת בן אדם = שעת יתוש?), ולקינוח 2 מכשירים לחשמל עם טבליות. וזה לא כולל את שפופרת האלוורה האימתנית בנוסף. לפי השימוש עד כה, כנראה נעשה ריסֶלינג של הצמידים כשנחזור, אולי נכסה חלק מעלות הטיול.

ארסנל חלקי. איפה האלוורה??

 

שתיית מים

בעיקרון, אסור לשתות מים מהברזים באפריקה. המקומיים לא שמעו על האיסור הזה, אבל למזונגואים בטן רגישה יותר.

בארץ עשינו תחקיר על בקבוקים מטהרי מים, שלצערנו פעם מכרו בלמטייל ועכשיו לא. מצאנו בקבוק שוויצרי, ואפילו חברה בארץ שמחזיקה את זה במשרדיה בכפר בילו. מכיוון שמספיק לנו טיול אחד לחו"ל, מצאנו את אותו מוצר בגרמניה, זול יותר ועשינו משלוח של שניים כאלה למלון אליו הגענו כשנחתנו שם לפני השייט (כולה עבר חודש, נדמה כאילו שנה). כל בקבוק מספיק ל2000 ליטר. חוברת ההוראות שהגיעה עם הבקבוקים כללה כל כך הרבה אזהרות הוראות וכסת"ח, שמורידים לך באחת את הרצון לשתות. הבקבוק עשוי מחומר גמיש, מה שנוח לאחסון כשריק, ולא כל כך לשתיה.

בינתיים, אחרי חודש של מסע, די מיותר היה לקנות שני בקבוקים כאלה. אם חששנו שלא יהיה היכן לקנות מים מינרלים, אז בכל חור יש לקנות בגרושים. בהרבה מקומות גם קיבלנו להפתעתנו בקבוקים ללא תשלום. עוד לא לגמרי הפנמנו את השפע והזמינות, וכמוכי טראומה, אנו עטים בשמחה על כל בקבוק מתנה. כך יוצא, שאחד מתרמילינו יכול למלא כד של מי עדן.

אהבתם? שתפו בבקשה

השאר תגובה